כשהתחוללה המהפכה הקומוניסטית ברוסיה נסגרו מקורות ההכנסה של הישיבות, והתלמידים רעבו ללחם. ליל שבת אחד פגש ה'חפץ חיים' את הקומיסר האזורי, שהיה בן ישיבה לשעבר. הוא בירך אותו ב'שבת שלום' ושאל אם יסכים לשמוע דבר-תורה. מפני כבודו של הרב, נעתר הקומיסר. אמר הרב: "בפרשת בראשית מסופר שהקב"ה ברא את עץ החיים בטבורו של גן-העדן. מדוע לא הציב את העץ באחת מפינות הגן? אלא שהדבר מלמד שהקב"ה נתן לכל אדם דרך נוחה וקלה אל עץ החיים. אחד יגיע לכך על-ידי לימוד תורה, אחד על-ידי יראת-שמים, ואחד על-ידי מעשים טובים. אתה, למשל, יכול לקנות את עולמך אם תמכור מעט מצרכי מזון בעבור תלמידי הישיבה". הקומיסר לא השיב דבר, אך נראה מהורהר. בצאת השבת הגיעה לפתח הישיבה עגלה עמוסה שקי קמח ומצרכי מזון אחרים בעבור תלמידי הישיבה.