רבה של לודז', רבי אליהו-חיים מייזל, נכנס פעם אחת אל ביתו של אחד מעשירי העיר, כדי להתרימו לצדקה. אותו עשיר היה אדם גס-רוח ונהג להקניט את מי שבאו אליו בבקשת עזרה. בחן העשיר את דמותו של הרב וראה כי הוא נועל ערדליים לרגליו. קרא העשיר: "רואה אני שבאו זמנים חדשים לישראל. ממתי רבנים נוהגים לנעול ערדליים?" (בימים ההם נחשבו ערדליים סממן מודרני). נתן בו הרב מבט פיקח והשיב: "לפנים לא נאלצו הרבנים לבוסס ברפש כזה"...