פעם אחת בימי החנוכה הלך רבי יצחק מוורקי לפריץ בסביבות העיר ורשה, לפעול למען יהודי שהיה שרוי בצרה גדולה. הפעילות לטובת היהודי נמשכה עד שעת ערב מאוחרת, ורק אז הצליח במשימתו. חזר רבי יצחק לוורשה, ונכנס לבית חברו, רבי יצחק-מאיר מגור בעל 'חידושי הרי"מ', שהתגורר אז בעיר. הוא ביקש להדליק בביתו נרות חנוכה וללון שם. הצדיק מוורקה הרגיש שחברו תוהה על שנתאחר בהדלקת הנרות ואמר לו: "כמדומני שידידי חושד בי ש'נתחמצתי' בהדלקת הנרות, אך מי שאומר לשמן וידלק – יאמר לחומץ וידלק", ובדברו בירך בהתלהבות והדליק את הנרות.