רבי קלונימוס-קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה, לחם בתקיפות ביהודים שהחלו לפרוץ את גדרי התורה והמסורת בעירו. הללו, בחוצפתם, שלחו להתרות בו, שאם לא יפסיק להילחם בהם, ילשינו עליו לשלטונות שהוא עובר על החוק בנושאו משרת רב בישראל בשעה שאינו דובר פולנית. כשהאדמו"ר שמע זאת הורה לכנס את כל היהודים בבית-הכנסת, ושם נשא דברים חוצבי להבות על החובה לדבוק בתורה ובמצוותיה ולא להיגרר אחר הרוחות המנשבות בחוץ. בתוך הדברים התלהב וקרא בקול אדיר לעבר אותם פורצי-גדר: "שוטים שבעולם! אתם מאיימים עליי בהלשנה לשלטונות. אני מוסר את נפשי לקב"ה פעמיים ביום באמרי 'שמע ישראל', ואתם חושבים להפחידני בזוטות כאלה?!". דבריו הנלהבים חדרו גם ללב אותם יהודים, ומעתה הכניעו את עצמם לפני האדמו"ר.