ביום חורף קר עברו רבי ישראל סלנטר ובני-לווייתו ליד אגם קפוא. הם ראו תהלוכה חגיגית של נוצרים, שבאו אל האגם וחצבו בקרח תבנית של צלב. אמר רבי ישראל למלוויו: "ראו כמה חמורה סכנתה של הקרירות. הלוא המים הם מקור הטהרה, ובכוחם לטהר את כל הטומאות. ובכל-זאת, כשהם מתקררים וקופאים – אפשר לעשות מהמים האלה עצמם צורה של צלם וטומאה".