המגיד מדובנה העיר פעם אחת ליהודי על שדיבר דיבורים שהיו יכולים לגרום נזק לזולתו. התנצל האיש: "הן לא עשיתי דבר, סתם דיברתי". נענה המגיד מדובנה: "בעניין נגעי צרעת התורה מורה דבר שאינו מצוי במצוות אחרות. לא דיי לשאול את הרב ואת המומחה, אלא צריך לבוא דווקא אל הכוהן ושהכוהן יכריז 'טמא' או 'טהור'. "אלא שהצרעת באה בעוון לשון הרע, ומי שנכשל בחטא זה ממעיט מחומרת המעשה, באומרו: 'רק דיברתי'. מורה לו התורה ללכת אל הכוהן, ואז יראה את כוחו של דיבור – באמירה אחת הכוהן חורץ את דינו, לטומאה או לטהרה".