כאשר רבי יהושע-לייב דיסקין שימש רב בבריסק היה שם שוחט שהרב לא רצה לאכול משחיטתו, מכיוון שהאיש לא היה ירא-שמים כראוי, אך גם לא רצה לפסול אותו, שכן השוחט היה מומחה בהלכות שחיטה. תלמידיו של הרב מצאו פתרון: הם סידרו בעבור השוחט מקום עבודה שיוכל לספק לו פרנסה טובה יותר. הלך השוחט להתייעץ עם הרב, וכשהרב שמע את פרטי הדברים יעץ לו להישאר בעבודתו הקיימת, שכן העבודה החדשה אינה נראית מבוססת כראוי. תמהו התלמידים ושאלו את הרב לפשר מעשהו. השיב רבי יהושע-לייב: "התורה מזהירה 'ולא תונו איש את עמיתו', שאסור לתת לאדם עצה שאינה הוגנת לו. כשהאיש בא להתייעץ איתי, עלי לייעץ לטובתו ולא לטובתי".