רבי יחיאל-מאיר מאוסטרובצה נהג להרבות בתעניות ובסיגופים. פעם אחת נכנס אליו עשיר שלא היה מדקדק במצוות, ומכיוון שהצדיק קיבלו בחביבות העז לשאול: "למה הרבי מסתגף כל-כך, וכי חטא חטאים רבים שעליו לכפר עליהם?". חייך רבי מאיר-יחיאל והשיב: "אותה שאלה יש לי עליך. למה אתה מרשה לעצמך ליהנות כל-כך ממנעמי העולם, וכי קיימת מצוות רבות כל-כך?". השפיל העשיר את עיניו והצדיק המשיך: "אלא מה, אתה משתתף בשמחתם של אחרים, ואני – בצערם"...