רבי חיים מצאנז היה התוקע בבית מדרשו, אולם התקיעות שבקעו מן השופר שבידו היו בדרך כלל חלשות והקהל נדרש להתאמץ כדי לשמוע אותן כדת וכדין. אמר על כך אחד מצדיקי הדור: "בפיוט 'ונתנה תוקף' שאומרים בימים הנוראים נאמר – 'ובשופר גדול ייתקע, וקול דממה דקה יישמע, ומלאכים יֵחפזון וחיל ורעדה יֵאחזון'. כאשר 'גדול', אדם גדול, הוא התוקע בשופר, אף-על-פי ש'קול דממה דקה יישמע' וקשה לשמוע את התקיעות, בכל-זאת 'מלאכים יֵחפזון וחיל ורעדה יֵאחזון' – התקיעות האלה בוקעות את כל הרקיעים".