משלחת רבנים יצאה לעיר הבירה הרוסית פטרבורג כדי לפעול למען היהודים. הם נאלצו להישאר שם ביום הכיפורים, ובית-הכנסת היחיד שפעל בעיר היה של ה'קנטוניסטים' [חיילים יהודים ששירתו בצבא הצאר]. לקראת תפילת נעילה דנו הרבנים בשאלה מי מהם ראוי להיות שליח הציבור. נענו ה'קנטוניסטים' כי יש להם חזן מתאים: "הוא שמר כשרות בכל משך שירותו". כהוכחה ביקשו מהאיש להרים את חולצתו, והרבנים ראו כי כל גופו מכוסה צלקות, מההצלפות שספג על דבקותו ביהדותו. קודם שהחל בתפילה קרא ה'קנטוניסט': "מה אבקש ממך, ריבונו-של-עולם? פרנסה? מקבל אני גִמלה מהצבא. אישה וילדים? אין לי. בקשה אחת לי – 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא', יתקדש שמך, בורא העולם!".