עשיר אחד התנהג בענווה מעושה, כאילו אין הוא מבקש כבוד לעצמו, אך הבריות לגלגו עליו. נכנס העשיר אל רבי שמחה בונים מפשיסחה והתלונן: "הלוא אמרו כי הבורח מן הכבוד, הכבוד רודף אחריו; ואני בורח זה שנים מן הכבוד, ובכל-זאת אין הכבוד רודף אחריי". השיב לו רבי שמחה בונים: "הסיבה היא שמפעם לפעם אתה מפנה את ראשך לאחור, לראות אם הכבוד אכן רודף אחריך. חושב הכבוד שאתה אומר לתופסו – והוא ממהר לברוח"...