במוצאי שבת ראה ה'חפץ חיים' כי יש מהמתפללים שרוחם קצרה והם ממהרים להתפלל מיד עם יציאת השבת ולפנות לענייני החולין שלהם. אמר להם: "הלוא כל העמל והיגיעה שלנו בששת ימי החול באו מפני הקללה שנתקלל אדם הראשון 'בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם', ואילו השבת נתברכה בברכת ה', שאין בה טורח ועמל וכל-כולה עונג ומנוחה. "אם-כן, ראוי לכל מי שיש בינה בליבו להקדים לקבל עליו את השבת ולהתאחר ביציאתה ככל האפשר, כדי לצמצם את הקללה ולהרחיב את הברכה. מה ההיגיון להישאר בתוך הקללה עד הרגע האחרון ולמהר לחזור אליה מיד ברגע יציאת השבת?!".