בעיר לבוב אירע אסון, ומשפחה שלמה קיפדה את חייה בדלֵקה. רב העיר, הרב יוסף-שאול נתנזון, לא מצא מנוח לנפשו, ובימים הבאים הִרבה להיאנח ולהזיל דמעות על האסון. אמרו לו: "הלוא כתוב 'ויידום אהרון', ומכאן למדנו שצריך לקבל דין שמים באהבה". השיב הרב: "באותה פרשה משה רבנו אומר לאהרון ולבניו הנותרים: 'ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרֵפה אשר שרף ה''. אומר על כך רש"י: 'מכאן שצרתם של תלמידי חכמים מוטלת על הכול להתאבל בה'. ומה על 'ויידום אהרון'? אלא שאת צרתו שלו האדם מצוּוה לקבל בדומייה, אבל אסון של הזולת אסור לקבל באהבה, אלא חובה להשתתף באבלו ובצערו".