רבי אליהו-חיים מייזל הלך פעם לאחד מעשירי העיר כדי לבקש תרומה עבור תושב אחר, שהיה עשיר וירד מנכסיו. העשיר סירב בתחילה ורק לאחר הפצרות מרובות נעתר. כעבור ימים אחדים נודע לרב, שהעשיר מתפאר לפני הבריות שהוא הקים את הנופל מפשיטת- הרגל, והתפארות זו מכאיבה מאוד לאותו יהודי. זימן אליו הרב את העשיר ואמר: "הסדר הנכון הוא, שכאשר מזדמנת מצווה לפני האדם, עליו לנהוג בשיטת 'גזירה היא מלפני' - בראש ובראשונה לקיים את המצווה, כאילו הייתה גזירת מלך, ולאחר מכן - 'אין לך רשות להרהר אחריה' - לשכוח אותה ולא להתהדר בה. ואילו אתה נהגת להפך - בתחילה לא רצית לקיים את המצווה, ועכשיו אינך מניחה מידיך"...