רבי שמעלקע מניקלשבורג הלך פעם לבדו בדרך ונקלע לכפר קטן. ראהו הקצב המקומי ושאלו אם במקרה הוא שוחט. הרב השיב בחיוב ופני הקצב נהרו משמחה: "עכשיו נחסכה ממני הטרחה ללכת עם הבהמה לעיר כדי לשחטה שם, ותוכל לשחטה כאן". פנה אליו הרב בבקשה: "אולי תוכל להלוות לי עשרים רובלים לכמה ימים?". הזעיף הקצב את פניו: "איך אוכל להלוות לך עשרים רובלים, איני מכירך כלל!". אמר לו הרב: "ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר - על עשרים רובל אינך נותן בי אמון, בטענה הצודקת שאינך מכירני; ואיך אתה מאמין לי שאני שוחט?!"...