גיזלה פרל היתה רופאה גניקולוגית מהעיר סיגט ברומניה. בשנת תש"ד (44) היא הועברה לאושוויץ עם כל יהודי העיר, היא איבדה שם את בעלה ומשפחתה, אך היא עצמה הגיעה לידיעתו של מנגלה והוא מינה אותה ל'רופאה' במרפאה של אושוויץ. פעם צעדה במחנה וראתה קבוצת חיילים מקיפה כמה נשים צעירות ומתעללת בהן. היא ביררה ושמעה דבר נורא: הנאצים פרסמו כי אשה שנמצאת בהריון, תקבל מנה כפולה של לחם. באו כמה נשים הרות והסגירו את עצמן, והנאצים לקחו אותן וזרקו מיד למשרפות. אח"כ היא שמעה שהנאצים מתכוונים לעשות זאת לכל הנשים ההרות במחנה. היא החליטה לעשות מעשה ופרסמה שהיא ממתינה בלילה במרפאה ותסייע לנשים הרות להפיל את עובריהן, כדי להציל את חיי האמהות. היא חיפשה מישהי שתסייע לה ומצאה נערה יהודיה בשם לאה פרידלר, שהיתה נערת שליחויות של מנגלה ברחבי המחנה. חלפו שנים, ואותה לאה פרידלר הזדקנה והתייסרה במחשבות על מעשיה. היא פנתה לרב בארץ וביקשה לדעת, האם היא נהגה נכון? כלומר, האם היה עדיף שאותן נשים ישמרו על העוברים גם במחיר מות או שעדיף על פי ההלכה, שיפילו אותם ולא יסכנו את עצמן?