מעשה בעגלון יהודי, שהוביל במשך שנים חמור זקן. החמור שימש אותו בנאמנות והוא נקשר אליו בעומק לבו. כשהחמור מת, חיפש היהודי איך להנציח את זכרו והחליט לתת תרומה מכובדת לבית הכנסת. הוא ניגש לרב וביקש לתת תרומה בת 10,000 רובל לזכר החמור שלו. הרב חייך ואמר שאי אפשר להנציח חמורים בבית כנסת. היהודי התעקש והעלה את סכום התרומה, אך הרב סירב. כשראה שאינו מצליח לשכנע, הצביע על בית הכנסת שעמד מעבר לכביש, זה היה המרכז של ה'משכילים' (הרפורמים דאז) ושאל, האם הרב מעריך שהם יסכימו לקבל ממנו את התרומה לזכר החמור? הרב חשב רגע ואמר: "למה לא אמרת לי שהחמור היה יהודי"?