מעשה בעגלון שהיה מוביל משאות ממקום למקום. וכיון שהעבודה הייתה קשה, הוא החזיק נער צעיר בתור שוליה וההסכם ביניהם היה, שהעגלון יספק לשולייתו שתי ארוחות בכל יום.
פעם הגיע צום שבעה עשר בתמוז, והוא לא קנה לנער אוכל. הנער היה תמים ובור ולא הבין למה הסעודה מתעכבת. הוא חיכה בבוקר והמתין בצהריים ולא היה. רק בערב הגיעה הארוחה המיוחלת.
למחרת, העגלון העיר אותו כרגיל בחמש בבוקר, אך הוא סירב לקום. הוא סינן מבין השמיכות, שהוא לא קם יותר לעבודה, עד שהעגלון מתחייב לו להחזיר את הארוחות כסדרן.
חייך העגלון ואמר: מה שהיה אתמול – היה אתמול. היום זה יום אחר לגמרי...