הצדיק רבי משה לייב מסאסוב, עסק רבות במצות פדיון שבויים. הפריצים באותם ימים, החזיקו אלפי דונמים של יערות ונכסים והיו מעסיקים יהודים ממולחים שניהלו עבורם את העסקים. הקוד של היהודים הללו היה "מושקה", הם היו חוכרים את האדמות מהפריצים ומעלים להם מסים קבועים.
מעת לעת הגיעו שנים קשות ולא היה ליהודים מאין לשלם את המיסים. אז התגלו הפריצים במלוא אכזריותם. הם היו קוברים את "מושקה" ביחד עם משפחתו, בבור האחוזה, עד שיבואו יהודים טובים וישלמו במקומו את החוב.
הצדיק מסאסוב, עסק כאמור רבות במצוה גדולה זו. פעם, במסגרת פגישותיו עם הפריצים, הוא נקלע לבית מרזח נכרי. זה היה ערב רוסי קר והשיכורים התגלגלו על הרצפה. העיניים שלו נפלו על שני שיכורים שישבו צמוד אחד לשני.
הוא התקרב אל השולחן ושמע אחד אומר לחבירו: "איוואן, אתה אוהב אותי"? "ברור שאני אוהב אותך".
"איוואן, אתה באמת אוהב אותי"?
– "בוודאי שאני באמת אוהב אותך".
"איוואן, אם אתה באמת אוהב אותי, תסתכל לי בעיניים ותגיד מה כואב לי בתוך הלב".
-"איך אדע מה כואב לך בתוך הלב"?
-"זהו, איוואן, אתה לא באמת אוהב אותי כי אז היית יודע מה כואב לי"...
כשסיפר הצדיק את הסיפור הזה לחסידיו, הוא אמר: משיכור גוי למדתי מהי אהבת אמת...
גירסא נוספת
לקראת הגאולה (זכאי) עמ' 128 כך היה אומר רבי משה ליב:
אהבת ישראל אמיתית למדתי דוקא מגוי אחד, פעם עברתי ליד מסבאה שבה הסבו גויים רבים כשהיו זוללים וסובאים ברעש גדול, לפתע ראיתי מעבר לחלון הפתוח שני ערלים המחבקים ומנשקים זה את זה, שאל גוי אחד את תבירו, האמנם, אתה אוהב אותי באמת? וחבירו השיב כשהוא עוצם עיניו בדביקות: באמת ובתמים! חזר וקרא הגוי הראשון איך תאמר שהנך אוהב אותי בכל נימי לבבך, הרי אינך יודע מה שחסר לי?
באותה שעה אמר הרבי מסאסוב: למדתי, שאין אדם מישראל אוהב את חבירו באמת אלא אם כן הוא יודע מה שחסר לו.