כל מוסקבה שלי!

חבורת חסידים ישבה והתוועדה. המשקה על השולחן נגמר והם חיפשו מתנדב שיביא עוד משקה.

הרבי הריי"צ היה אז ילד צעיר והתנדב ללכת. אחרי חצי שעה הוא חזר בידיים ריקות ואמר: משקה לא הבאתי, אבל סיפור טוב הבאתי.

כל החנויות ברחוב היו סגורות, ופתאום ראיתי שיכור יושב על הספסל עם בקבוק וודקה. ניגשתי אליו והצעתי לקנות ממנו את הבקבוק, אך הוא לא הסכים. העליתי את המחיר עוד ועוד, אך הוא לא הסכים. הוא פנה אליי ואמר: "תשמע ילד, אתה מציע לי עשר רובל, עשרים רובל, אבל כשאני שותה – כל מוסקבה שלי!"...

בגרסה אחרת

בהתוועדות חסידית במוסקבה, אזל ה'משקה' בשעת לילה מאוחרת. הלכו לחפש משקה בחנויות, אבל החנויות היו סגורות. והנה, ברחוב התגולל שיכור עם חצי בקבוק משקה. הציעו לו לקנות את חצי הבקבוק במחיר בקבוק מלא, אך הוא סירב. ניסו במחיר של ארגז שלם, ועוד ועוד, אך הוא סירב בעקשנות. לבסוף אמרו לו: אתה טיפש! הרי אם תמכור לנו עכשיו את הבקבוק, מחר תוכל לקנות בכסף הזה כמה ארגזי בקבוקים, ואילו כעת נשארת רק עם חצי בקבוק וזהו.

השיב השיכור: אתם לא מבינים. אתם מדברים על כמה ארגזים מחר. אבל בשבילי, כאשר אני שותה עכשיו את חצי הבקבוק, כל מוסקבה שייכת לי...

הגרסה מתוך מכון בסוד התורה בראשות השליח הרב חיים הבר