היה פעם דו-שיח מעניין בין דוד המלך והקב"ה. דוד פנה בטרוניה, למה בתפילת שמו"ע מזכירים "אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב" ואין מזכירים גם 'אלקי דוד'? אמר לו ה', אל תשווה את עצמך אליהם, אותם העמדתי בנסיונות קשים ואותך לא אתגרתי מעולם. אמר דוד: "בחנני ה' ונסני"! (תהלים כו). השיב הקב"ה כי הוא אכן ינסה אותו וגם מתריע על כך מראש, בעוד שלאבות לא הודיע מראש.
באחד הימים, ישב דוד לנוח על גג הארמון ומרחוק ראה את בת שבע – ומכאן ההמשך ידוע... מסיקה מכך הגמרא: "לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון", כיון שאיש אינו חסין לומר: 'לי זה לא יקרה'! (וראה דוגמאות בקידושין פא). וכך אנו מבקשים בכל בוקר: "ואל תביאנו לא לידי נסיון ולא לידי בזיון".