הרב שניאור אשכנזי בשם הרב זלמן גופין
בסוף פרק יב בתניא, רבינו כותב שהבינוני מוכן למחול על הכעס על חבירו שגרם לו רעה, ואדרבה, אפילו "לגמול לחייבים טובות". חסידים מספרים (הרב זלמן גופין), שמאחורי השורות הללו, מסתתר סיפור מפעים:
מעשה בשני חסידים ברוסיה שהיו שותפים בעסק, ואחד מהם הלשין על חבירו לשלטונות והוא נזרק לכלא. אחרי תקופה ממושכת שם, הוא יצא מהכלא ושיקם את עסקיו והתחיל הכל מחדש. חלפו כמה שנים והחבר ההוא – המלשין – הסתבך בעצמו בכמה עבירות ונזרק לכלא. אולם כאשר החסיד הראשון שמע זאת, התגבר על רגשי הנקם שהיו אמורים להופיע אצלו, ותמורתם ניגש לאותו חסיד הביתה והתחייב לפרנס את אשתו וילדיו בכסף מלא, עד שאביהם ייצא מהכלא...
כשאדמו"ר הזקן שמע את הסיפור, הוא התפעל כל כך, עד שהחליט להוסיף כמה שורות על 'המושל ברוחו שבלבו ואדרבה, גומל לחייבים טובות'!.