אחד הצדיקים הלך פעם להתארח אצל עשיר העיירה, וראה כי העשיר חי בצניעות מופלגת ואוכל פת חרבה כמו עני ואביון. הוכיח אותו הצדיק ואמר שלא טוב הוא עושה, אלא עליו לאכול טוב כמו שראוי לעשיר. בשר, דגים וכל מטעמים. כשיצא, הסביר את הדברים לחסידיו: אילו אותו עשיר יאכל פת חרבה, הרי כשהעני יבוא לבקש ממנו צדקה, הוא לא יתן לו אפילו את המעט הזה. אך אם העשיר 'יהנה מהחיים' ויאכל בעצמו בשר ודגים, הרי לעני הוא יתן לפחות פת חרבה...