משל חסידי מספר על שני אחים שגדלו ברוסיה, וכשהחלו הפרעות, הגדול נסע לאמריקה והצעיר נשאר ברוסיה. זה שנשאר ברוסיה, נותר עם הצרות וזה שנסע לאמריקה התעשר. כשהגיע זמנו של הצעיר לחתן את בנותיו, הוא קנה כרטיס הפלגה לאמריקה מתוך תקוה כי אחיו העשיר יסייע לו. הוא שהה שם שבועיים, אך אחיו היה עסוק כל כולו במסחר ולא התפנה לתת לו את היחס הראוי. הגיע הרגע שבו היה צריך לחזור הביתה, הוא נכנס לחדר העבודה של האח העשיר והביט בו ממושכות. העשיר תמה על המבט הזה והאח הצעיר הסביר: בגן החיות יש בעל חיים, שנהנה לחיות בתוך בוץ ולכלוך. הוא טמון בתוך הסרחון עד האף, אך מצערת אותו העובדה שהוא אינו יכול לדחוס גם את האף פנימה"...