כך מספר משל 'קוצקאי' חריף: איש זקן מהגליל, לא זכה לבקר מעולם בירושלים. הוא חש שסופו קרב והחליט לנצל את ההזדמנות האחרונה לעלות העירה. הוא היטלטל בדרכים ובכבישים, עד שנכנס בשערי המקדש. בדמיונו, ראה את השכינה שורה מעל הבית ואת הכהנים מאירים באור אלוקי, אך מה רבה היתה אכזבתו לראות את הכהנים מובילים בהמות לשחיטה, וחבריהם מתרוצצים עם מזרקים מלאי דם ליד המזבח. "אח", הוא קרא באכזבה, "בתי מטבחיים יש גם בגליל".