אליעזר נולד במשפחה חקלאית עשירה ומעולם לא למד לקרוא. בגיל 22 הוא חש ריקנות בחיים וביקש מאביו העשיר רשות ללכת ללמוד תורה. האב ביטל את דבריו באומרו, שהוא כבר בחור מבוגר בן 22 ומאוחר מדי להתחיל את החיים מחדש. "לך תתחתן, תלד ילדים והם ידעו לקרוא וללמוד". אך אליעזר לא ידע מנוחה. יום אחד עזב את הבית וצעד אל הישיבה של רבי יוחנן בן זכאי ביבנה. הוא ישב ולמד שם יום ולילה, עד שידע לקרוא ברכה, תפילה ותורה. פעם עבר לידו רבי יוחנן וחש ריח רע נודף מפיו. הוא הבין שאליעזר אינו אוכל מחמת התמדתו בתורה. רבי יוחנן התרגש ובירך: "כשם שעלה ריח פיך לפני, כך יצא ריח תורה מפיך עד סוף העולם". בינתיים, האב העשיר גילה שאליעזר ברח לישיבה. הוא הגיע לרבי יוחנן וביקש לנדור שאליעזר לא יקבל אפילו פרוטה מהירושה העצומה שלו. רבי יוחנן ביקש ממנו להמתין, עד שיכנס את כל תלמידי הישיבה ואז ביקש מאליעזר לקום ולדרוש. אליעזר "פתח בדברים שלא שמעתן אוזן מעולם והיו פניו מאירות כאור החמה". האב הנרגש יצא מגדרו וקם ונדר, שהבן הזה יקבל את כל רכושו...