היה פעם נער עצלן, שלא עשה עם עצמו כלום. היה ישן עד שתיים בצהריים ואחר כך מתברבר עם החבר'ה על הברזלים. בכל פעם שהיה צריך כסף לקנות משהו או לצאת לבלות עם החברים, אבא שלו היה נותן לו ביד רחבה. הגיע היום ולאבא שלו נמאס מצורת החיים הזאת. הוא הודיע לו כי ביום חמישי הקרוב, כשהוא יבוא לבקש כסף לצאת עם החברים, הוא לא יקבל ממנו אגורה. "הגיע הזמן שתיקח את עצמך בידיים". הגיע יום חמישי ואבא עמד במילה שלו ולא נותן אגורה. הנער החכם לא נבהל והלך לבכות לאימא שהוא רוצה לצאת קצת עם החברים. האימא ריחמה עליו ונתנה לו 200 שקל. האבא ראה את זה, תפס עצבים וקרע את השטר לחתיכות מול עיניו. הנער הופתע, אבל מילא, שיהיה ככה לטובה.
בשבוע הבא, שוב הלך לאימא וקיבל כסף, ושוב האבא קרע את השטר, ושוב הילד המשיך הלאה.
בשבוע השלישי, לא נותרה לנער ברירה והוא יצא לעבוד. כל שעות אחר הצהריים קרע את עצמו וביום חמישי קיבל 200 שקלים חדשים. בלילה, כשרצה לצאת עם החברים, ביקש האבא את השטר והתכוון שוב לקרוע אותו - אבל אז הילד נתן צרחה: "אל תעשה את זה, עבדתי קשה על הכסף"...