הצדיק רבי מאיר מפרמישלן הביא פעם משל, כיצד האדם תפוס כולו בתוך ה"אני" שלו ואינו יכול להיחלץ ממנו:
מעשה באדם שפוטר מהעבודה והתחיל לשתות. הוא היה עוזב את הבית בערב וחוזר באמצע הלילה מסטול. אשתו הקימה צעקות ואיימה להתגרש ממנו, עד שהחליט להיגמל מהשתיה. באותו ערב, יצא כהרגלו לשתות, אבל באמצע הדרך נזכר בצעקות של אשתו. הוא חזר חצי מהדרך הביתה, אך שוב התחילה לבעור בו התאווה בשפתיים, ורק בקושי הצליח לשלוט בעצמו ולהגיע עד הבית. כשנכנס הביתה, ראה את עצמו במראה והתמלא גאווה על השליטה העצמית החזקה שלו, ואז סיכם לעצמו מבסוט: 'אדם גדול כמוני, מגיע לו איזה כוס וויסקי טובה' וניגש לארון לשתות...