אומנותו של היצר הרע - מסמר אחד ודי!

דפיקות נשמעו על דלתו של מוטי, פנסיונר המתגורר בדירתו הצנועה בקומה הראשונה ברחוב מרכזי במרכז הארץ, מוטי פתח את הדלת, מולו עומד איש עסקים מרשים בלבושו, ושואל את מוטי אתה מעוניין למכור את הדירה שלך? מוטי סירב בנימוס, והסוחר ממשיך: אשלם לך כפול ממחיר השוק, מוטי הסביר שזה לא עניין של כסף, היות והוא גר בדירה הזו שנים רבות הוא נקשר אליה והוא רוצה לחיות בה עד סוף ימיו, הסוחר הציע לו לשלם פי 3 מעלות הדירה, אבל מוטי סירב בתוקף.

לאחר כמה ימים, הגיע הסוחר שוב והפעם הוא מבקש ממוטי בקשה לא שגרתית, אנא תמכור לי רק מקום לתליית מסמר בדירה שלך, ואשלם לך על זה 85,000 דולר מזומן, יש לי חלום להיות קשור לדירה הזאת, המקום שתמכור לי עבור המסמר יגשים לי את החלום, מוטי התייעץ עם העורך דין שלו, העו"ד אמר לו ״פראיירים לא מתים הם רק מתחלפים״, תעשה איתו חוזה משפטי מסודר ותגשים לו את החלום, מיד הכינו חוזה ובו נאמר שהקונה משלם 85,000 דולר עבור מקום לתליית מסמר בביתו של מוטי, והקונה רשאי לבא לבקר את המסמר בכל עת שיחפוץ, הסוחר נתן את הכסף למוטי והעסקה יצא לדרך.

למחרת בשעה 9 בערב נשמעו דפיקות על הדלת, מוטי פותח ורואה את בעל המסמר יחד עם אשתו, הוא הביא אותה לראות את הרכש החדש, יומיים אחר כך בשעה 2:00 לפנות בוקר נשמעות דפיקות על הדלת, מוטי פותח ולהפתעתו הוא רואה שוב את בעל המסמר והפעם עם אורחים מחו"ל שבאו לראות גם הם את הרכש החדש לפני שהם עולים על הטיסה, וכך נמשך הסיוט כל יום בכל שעות היום והלילה הביא בעל המסמר חברים שיראו את הרכש החדש, לאחר כמה שבועות שמוטי לא ישן בלילות מהאורחים שבאו לראות את המסמר, התקשר אל הסוחר ואומר לו בא אלי מהר אני לא יכול יותר לגור בדירה הזו ואני רוצה למכור אותה בהקדם האפשרי. וכך נהיה ״בעל המסמר״ לבעל הדירה.

ככה דרכו של היצר הרע, הוא לא מחפש לקחת אותך כולך במכה אחת, הוא מבקש רק בקשה קטנה אחת "תן לי רק מסמר קטן בלב שלך" כמו שאמרו חז״ל בתחילה יצר הרע בא לאדם כעני, אחר כך כאורח , ובסוף הוא רוצה להיות בעל הבית. ולכן אנו חייבים להילחם חזק ולהגן על עצמנו כל ימינו, כדי שהיצר הרע לא לא ייכנס אלינו בכלל.

גירסא נוספת (הבר)

המגיד מקוזניץ הביא לכך משל יפה: היה אדם עשיר שבנה ארמון גדול ויוקרתי במיוחד. הגיע חבר שלו, וביקש לקנות את הארמון בסכום גבוה מאוד. אולם בעל הארמון התנגד נחרצות. ביקש החבר לקנות לפחות חצי ארמון, אך גם בקשה זו נתקלה בהתנגדות. ניסה החבר לקנות לפחות חדר אחד, אך בקשתו לא התקבלה. לבסוף, ביקש החבר מבעל הארמון שיתן לו רק דבר קטן מאוד – לתקוע מסמר באחד הקירות, כדי לתלות את החליפה. ראה בעל הארמון שמדובר בבקשה קטנה מאוד, והסכים לה.

הלה הגיע לארמון וצלצל בפעמון. הגיע השומר ושאל מה רצונו, וענה שהוא קיבל רשות לתקוע מסמר בקיר ולתלות חליפה. ואכן, הוא נכנס ותקע מסמר ותלה חליפה. אחרי חצי שעה שוב צלצל בפעמון, ולשאלת השומר מה עכשיו, השיב לו שכעת בא לקחת את החליפה. וכך חוזר חלילה, כל חצי שעה הוא צלצל בפעמון, לתלות את החליפה ולקחת את החליפה, והדבר הוציא את בני הבית משלוותם.

קרא בעל הארמון לחברו ואמר לו: קח לך חדר אחד בארמון עם כניסה צדדית, ותלה שם את החליפה, כדי שלא תצלצל בפעמון ותשגע את כל בני הארמון. קיבל הלה את החדר, והביא אליו את כל בני משפחתו. הם הרעישו בבוקר ובלילה, והדבר הפך בלתי נסבל ליושבי הארמון.

קרא בעל הארמון לחברו ואמר לו: קח לך קומה אחת בארמון וכך תוכל לשכן את בני המשפחה בלי לחץ, העיקר שזה לא יפריע לשאר בני הארמון. קיבל הלה את הקומה, והביא אליה את כל החברים שלו, והם הרעישו עוד יותר, בצורה בלתי נסבלת.

ואז קרא בעל הארמון לחברו ואמר לו: קח את כל הארמון הזה. אני אעבור למקום אחר, העיקר שנוכל לחיות בשקט...

והנמשל: יצר הרע מגיע אל האדם ורוצה לקנות את כל הארמון, אבל האדם מסרב. ואז הוא מבקש רק לתקוע מסמר קטן בארמון. האדם מתפתה להסכים, אבל אז הוא נותן ליצר הרע דריסת רגל בתוכו, ובאופן הדרגתי זה גורר אותו יותר ויותר, לתת חדר בארמון, וקומה בארמון, עד שכולו נופל בזרועותיו של היצר הרע, כדברי בן עזאי: "עברה גוררת עברה". לכן יש לברוח מכל עברה שהיא, כדי שלא לתת ליצר הרע לדפוק מסמר בתוכנו.