מלך המדינה קם מהשינה מודאג, וביקש לקרוא בדחיפות למשנה למלך. המלך סיפר לו כי חלם בלילה שכל התבואה בשנה הבאה תהיה מקולקלת, וכל מי שיאכל ממנה ישתגע במקום. אני מבקש ממך עצה דחופה מה לעשות, אמר המלך ההיסטרי.
המשנה למלך היה אדם פיקח והעלה רעיון פשוט: הוא והמלך ישמרו מהתבואה של השנה הזו, ולא יאכלו מהתבואה החדשה, וכך יישארו נורמלים. אבל המלך השתיק אותו בכעס: אתה לא פיקח, אלא טפש מטופש. הרי אם כולם יהיו משוגעים ורק אני ואתה נהיה שונים מכולם, כולם יגידו שאנחנו המשוגעים וינדו אותנו.
המלך חשב עוד רגע והציע רעיון אחר: אנחנו נאכל את התבואה כמו כולם ונשתגע כמו כולם, אבל נעשה לעצמנו סימן על המצח, שנזכור שאנחנו משוגעים. שנדע שזה לא מצב החיים הנורמלי...