בני משפחה אחת, רבו על נוסח המצבה של ההורים. המריבה הייתה מוצדקת בעיניהם, משום שנוסח המצבה הוא דבר משמעותי ביותר. הם לא הצליחו להכריע ביניהם, וכתבו על כך לרבי. הרבי ענה שיש שני סוגי מצבות: מצבת אבן דוממת בבית הקברות, ו'מציבה חיה' בדמות התנהגותם של הילדים. לכן אם מישהו איננו מרוצה מנוסח המצבה הדוממת, הוא יכול להתנהג באופן טוב יותר לזכרם של ההורים, ובכך לערוך מצבה חיה עם הדמות החשובה בעיניו.