רבי יהודה בן בתירא היה גר בנציבין שבבבל. פעם התפאר בפניו כותי אחד, כי הוא מצליח להסתנן בכל שנה לירושלים ולקבל מבשר קרבן פסח. רבי יהודה התעניין איזה חלק מהבשר הוא מקבל לאכילה, והגוי הזכיר כמה חלקים שהוא זכה לטעום מהם. אמר לו רבי יהודה: אני רואה שאת החלק הטוב ביותר לא הצלחת לקבל, כי לא קיבלת משומן האליה (הזנב). הכותי התרגז ואמר כי בשנה הבאה ידרוש לקבל מהאליה.
בשנה הבאה, עלה שוב לירושלים ותבע מהכהנים את שומן הזנב. הכהנים נדהמו מהבקשה, כיון שהשומן אסור באכילה. הם בדקו אחריו וגילו שהוא גוי. שלחו לרבי יהודה בן בתירא: אתה בנציבין ומצודתך פרושה עד ירושלים...