נוסח 1
פרעה והמן נפגשים בגיהנום, אומר המן לפרעה בהתרסה: 'גם אני וגם אתה גזרנו גזרות על היהודים, אך בסופו של דבר בגללך הם חוגגים שבעה ימים ואילו אני קיצרתי להם את החג ליום אחד בלבד.. נענה פרעה ואמר 'על מה אתה מדבר, בגללך הם חוגגים, שמחים ומשתכרים במשך יום שלם ואילו בגללי הם עובדים בפרך תקופה ארוכה לפני הפסח, מתרוששים ובסוף אין להם מה לאכול בחג...
נוסח 2
מדוע רצה המן להשמידם דווקא ״ביום אחד״? ומה בכך שהדבר יתפרש על כמה ימים? אומר רבי שלמה מקרלין בדרך צחות: המן ידע את ההיסטוריה של העם היהודי, וידע שאלוקי היהודים עושה להם נסים ומהפך את הגזרה הרעה לטובה. הוא חשש, אפוא, שגם במקרה זה היהודים ינצלו מגזרתו, ויקבעו יום טוב כזכר לנס. אמר המן בלבו: ״גם אם יתרחש להם נס, אינני ״מפרגן״ להם יותר מיום אחד...״. (ליקוטים וסיפורים נפלאים, פורים תשע"ז)
נוסח 3
בדרך בדיחותא שמעתי מפ"ק הגה"ק מבוניאד זצוק"ל שפעם נפגשו ביניהם שני עניים בימים שלאחר פורים ואמר האחד לחבירו בשמחה גדולה איזו טובה גדולה עשה עמנו המן הרשע שקיבלנו ממון הרבה במתנות לאביונים, ענה לו חבירו לעומתו בחכמה אל לך למהר לשמוח הנה כל מה שנתן לנו המן, מהרה יבוא פרעה הרשע ויוציא הכל עבור הוצאות הרבות של חג הפסח הממשמש ובא (טיב המועדים, רבינוביץ, עמ' שנט)
נוסח 4
המן הרשע הכיר את ההיסטוריה של עם ישראל וידע כי למרות כל תוכניותיו יתכן 'שיבוש' קטן וכל תוכניתו תתבטל, ולא זו בלבד אלא היהודים יהפכו את הענין לחג. אמר המן בליבו: לפחות אקבע את יום הגזירה בסמיכות לחג הפסח על מנת שאם יהפך היום לחג יתמלא ביתם בחמץ על ידי משלוחי המנות וכו' וישתבשו הכנותיהם לחג הפסח... (בסוד התלמוד פסח)
קשרים
אסתר רבה ז, יב
ואת דתי המלך אינם עושים שאין משמרים לא קלנדס ולא סטרנליא, אמר לו הקדוש ברוך הוא רשע אתה מפיל עין רעה במועדיהם שלהם הרי אני מפילך לפניהם ומוסיפים להם מועד אחד על מפלתך זה ימי הפורים הה"ד (משלי י"ח) פי כסיל מחתה לו.
ונהפוך הוא
הרב זלמן וישצקי
יצא לי פעם להקשיב לשיחה נחמדה בין המן לפרעה, שני חברה שניסו להיפטר מהעם היהודי, ושניהם בסופו של דבר נכשלו. ולא רק זה, גם חגים חשובים בלוח השנה שלנו רשומים על שמם, פורים על המן ופסח על פרעה. אז בשיחה שהם ניהלו, המן בא אל פרעה בטענות: תראה, ממני יצא להם חג שמח, אבל רק של יום אחד, ואילו אתה סידרת להם חג של שבעה ימים, ובחו"ל זה אפילו שמונה ימים.
אמר לו פרעה: אתה צודק, אני אמנם סידרתי להם חג של שבעה ימים אבל הוא בא עם שבועיים של עבודת פרך לפניו...
אמר רבא במסכת מגילה: "חייב איניש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". פרשנים רבים מבארים את הדרישה הזאת, לשתות ולשמוח עד שלא נבדיל בין המן ומרדכי. אחד הפירושים הקלאסיים הוא השוויון בערך המספרי של המילים 'ארור המן' ו'ברוך מרדכי' - שניהם עולים בגימטרייה 502 ועלינו בפורים לשתות עד כדי שלא נוכל לחשב את זה נכון.
תורת החסידות מחפשת את העומק של דברי רבא, ורבא הרי אומר - הגיעו לרמה שלא תבדילו בין 'ארור המן וברוך מרדכי', ואם בגימטרייה הם שווים, סימן שיש רובד מסוים שבו הם אכן שווים.
כיון שהכל מאת ה', הרי שגם דבר רע, בעומק פנימיותו יש בו טוב. אם כן, הדרישה של רבא 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי' היא - תעמיקו בדברים, הביטו אל פנימיותם, הביטו וראו את הטוב המסתתר בתוך הרע, את ברוך מרדכי שמתחבא בתוך הארור המן. בימי הפורים נאמין באמונה שלמה בבורא העולם ונראה איך שארור המן זו רק תחפושת, אמנם לפעמים מפחידה וכואבת, אבל רק תחפושת, כי בעצם בכל רע יש טוב.
ולפעמים, כמו שקרא בפורים, גם נזכה להגיע למצב של 'נהפוך הוא', שהרע ייהפך לטוב. בדיוק כמו שפרעה והמן רצו רע ולנו יצאו מזה חגים נפלאים מלאי שמחה.