ר' בער'ל ווייס היה חסיד עשיר מלוס אנג'לס. הוא הקים רשת של בתי אבות, וממנה התרחב לעסקי נדל"ן ותחומים נוספים. פעם קיבל הצעה עסקית מעניינת: להשקיע עם קבוצת יהלומנים חרדיים מאנטוורפן, בעסקי כריית יהלומים בליבריה, אפריקה. ההצעה נשמעה טוב, משום שליבריה הייתה מדינה יציבה, עם אותו נשיא מכהן במשך שלשים שנה שנבחר לאורך שבע מערכות בחירות רצופות.
ווייס היה אדם שלא זז בלי להתייעץ עם הרבי, והוא שאל על כך. הרבי שלל את ההצעה, משום ש"בקרוב עומדת להתחולל הפיכה בליבריה". ווייס נדהם, הוא אמר כי ליבריה מכונה בשם "שוויץ של אפריקה", אך הרבי חזר ואמר כי לדעתו תהיה שם הפיכה. הרבי הוסיף ואמר כי אם הוא בכל זאת רוצה, יכול להיכנס להשקעות קצרות טווח אשר יוכל להוציא מהן את הכסף מיד כשיחפוץ בכך.
כשווייס חזר אל שותפיו, הם מאוד התאכזבו. "למה שאלת את הרבי בעניינים עסקיים? מה הוא אמור להבין בכך? גם אנחנו אנשים חרדיים, אך מעולם לא שאלנו את הרבי שלנו על עניני עסק"? אך ווייס התעקש ונפרד מהם. כשנה אחר כך, הוא עשה השקעה חד פעמית של כמה אלפי דולרים דרך סוחר יהלומים מקומי שהיה אמור לקנות עבורו יהלומים גולמיים לליטוש.
תקופה קצרה אח"כ, פרצה מהפכה בליבריה. הממשלה הוצאה להורג וכמה מקומיים השתלטו על השלטון. בערל ווייס לא קיבל את הסחורה שהזמין, ובקושי קיבל חזרה חלק מהמזומן שהשקיע...