קרתני [כפרי] הלך לכרך וחלה שם. שכב חודש והוציא מנה לרופאים ורפואות. כשהבריא וחזר לביתו וסיפר למכריו מה שאירע לו, התחילו הם מרחמים עליו, שכך עלתה לו. נענה הוא ואמר להם: אדרבה, אני שמח שכך עלתה לי.
תמהו הללו: לשמחה מה זו עושה?
החזיר להם: אילו נגזר עלי להוציא כאן, בעיירתנו, מָנֶה (100 דינר) לרופאים ורפואות, הייתי צריך לחלות, חלילה, שנה שלימה.
[נוסח אחר: בן-כרך סיפר לקרתני, שהוא חלה חודש שלם והוציא מנה לרופאים ורפואות. ריחמו הקרתני ואמר לו: חבל! בעיירתנו יכולת לחלות במנה אחת שנה שלימה.]
פרשנות
- הכל נגזר בר"ה, ולכן אם נגזר עליו להוציא סכום X על רפואות, וע"כ שמח, שאילו היה צריך להוציא סכום זה במקום שההוצאות הרפואה נמוכות, היה עליו להיות חולה יותר זמן.