יהודי מניו-יורק זכה בלוטו בסכום גדול וערך סעודת הודיה לידידיו ומכריו. במהלך השמחה סיפר לכולם את סיפור הזכייה:
'לאחר שאיבדתי את מקום עבודתי נותרתי מיואש, בלית ברירה מילאתי טופס לוטו ופניתי לבית הכנסת בצהרי היום כאשר הוא היה ריק מאדם. עליתי אל ארון הקודש והבטחתי לריבונו של עולם: 'אם אזכה בלוטו, אערוך שיפוץ כללי בבית הכנסת ואפאר אותו כיאה למקדש מעט'.
לאחר ההגרלה בדקתי את הכרטיס ולצערי לא זכיתי. שוב שמתי פעמי לעבר בית הכנסת. הפעם הוספתי להבטחותיי החלטה שבאם אזכה אפתח 'כולל ערב', 'חברת תהילים' ו'מנין ותיקין' והכל על חשבוני! בנשימה עצורה בדקתי את הכרטיס ושוב התאכזבתי.
אך לא התייאשתי. הפעם, התחייבתי לא רק לשפץ, אלא להגדיל את בית הכנסת להוסיף שתי קומות ולפארו כבית הכנסת באלכסנדריה, אך שום דבר לא עזר.
בפעם הרביעית הבטחתי בשפתיים רועדות שאגיע ואשתדל להקפיד על כל המניינים בבית הכנסת ולא אדבר בין 'גברא לגברא'...
ההבטחה הרביעית סחטה את כוחותיי וכשהבטתי בכרטיס המאכזב ממש התייאשתי. יצאתי מבית הכנסת עצוב ומדוכא ומולי אני רואה את הכנסייה.
סובבתי את ראשי לצד, אבל דחף מוזר הובילני פנימה.
לראשונה בחיי הייתי במקום הטומאה, סירבתי להשתהות יתר על המידה, ניגשתי אל הצלם בצעדים מהירים ואמרתי: 'לו אני זוכה בלוטו אני משפץ את הכנסייה הזו מהמסד ועד לטפחות, הרצפה תהיה מזהב טהור, התקרה תעוטר בציורים מרהיבים, עמודי שיש, דברים שלא רואים, סמוך עלי'.
קניתי כרטיס בידיים רועדות בדקתי, והנה זכיתי!..
פדיתי את הצ'ק ופניתי לכנסיה בצעדים מאוששים, היה לי מילה ושניים לומר לפסל:
- 'כל חיי היתה לי טיפת הערכה אליך, אמנם אני יהודי, אבל חשבתי שבכל אופן אי אפשר לבטל אותך מכל וכל. והנה נוכחתי שכל מה שסיפרו לי עליך אמת ויציב, אידיוט היית ואידיוט נשארת.
הנה אני התחננתי לאלוקי זה ארבע פעמים וללא הועיל, הוא מכיר אותי ויודע מה שוות הבטחותיי.. אבל אתה בפעם הראשונה שבקשתי מיד נפלת בפח והצלחתי לעבוד עליך. 'קדחת' תקבל ממני!...