היה דרשן ממולח שהיה נודד מעיירה לעיירה ומתפרנס מנשיאת דרשה. אך בעיה אחת היתה לו, באמתחתו היתה רק דרשה אחת וגם היא בנושא של פרשת קרח..
ומה לעשות כאשר מזמינים את הדרשן לשאת את דברו בשאר שבתות השנה. לדרשן היתה שיטה קבועה:
הוא היה עולה לדוכן ומתעטש בקול ולאחר מכן היה נפנה לחפש את הממחטה שלו בכיס.
- 'היכן היא הממחטה'? היה שואל בקול. 'אני זוכר ששמתי אותה בכיס, ממש נעלמה, כאילו בלעה אותה האדמה..
ואם כבר מדברים על בליעת האדמה, זה מזכיר לי חידוש חזק בנושא של קרח'...