דברי ברכה קצרים לזבד הבת

מאת הרב חיים הבר

הדבר הכי חשוב ביהדות

מבוסס על לקוטי שיחות לא, יתרו

חידה לפתיחה: הדבר הכי חשוב ביהדות

דבר ראשון רציתי לומר מזל טוב להורים הנרגשים לרגל הולדת התינוקת החמודה.

ואתכם, קהל יקר, הייתי רוצה לאתגר באיזושהי חידה קטנה. מוכנים?

שימו לב, מי שעונה תשובה נכונה, יקבל... הורים יקרים, מה הוא יקבל? מנה נוספת? אה, את הצ'ק בחזרה? טוב, נראה בהמשך...

ובכן, החידה שלנו היא: מהו הדבר הכי חשוב ביהדות?

[לתת לאנשים לענות תשובות שונות, כמו: ברית מילה, טהרת המשפחה, אהבת ישראל, יום כיפור, כיבוד הורים, וכדומה. על כל תשובה כזו לתת התייחסות חיובית אך להבהיר שיש משהו יותר חשוב: "בהחלט ברית מילה זו מצוה חשובה, אפילו מאוד חשובה, אבל יש משהו יותר חשוב". בדרך כלל אף אחד לא מגיע לתשובה הנכונה]

תשובה: הזהות היהודית

אני חושש שבסוף אקח את הפרס בעצמי... שימו לב, מורי ורבותי, מהי התשובה הנכונה. אני עומד לומר אותה בשניות הקרובות, בשתי מילים. שתי המילים הם: "הזהות היהודית". כלומר, אם הילד יהודי, או אז הוא חייב ב-613 מצוות, בכיבוד הורים, ביום כיפור, בברית מילה, בטהרת המשפחה ובכל המצוות החשובות. אבל אם הוא לא יהודי, הוא לא מתחייב בכל המצוות הללו.

ועכשיו נעבור לשאלה הבאה: מי מבין ההורים קובע את הזהות היהודית של הילד?

כמובן, זו האמא. אבא יקר, עם כל הכבוד לרצון הטוב, מי שקבע שהבת שלך היא יהודיה זו האמא. והבת הזו, התינוקת הקטנה, כשתגדל תעביר את הזהות היהודית לדור הבא.

השאלה היא, מדוע?

בכל שאר הדתות בעולם (נצרות, איסלם וכדומה), הזהות הדתית נקבעת אך ורק לפי האבא. להבדיל, אפילו ביהדות, הקביעה אם הילד יהיה כוהן, לוי או ישראל תלויה באבא, לא באמא. משמע שאנו בטוחים כי האבא הרשמי הוא האבא האמיתי... ובכל זאת, את הדבר הכי חשוב ביהדות, את הזהות היהודית, נתנו דווקא לאמא.

שתי סיבות: לידה ואמונה

אתם יודעים למה האמא?

ראשית, מי שמביא את הילד זו האמא. היא זו שמכילה אותו בגופה במשך תשעה חודשים, סובלת אחר כך את הקושי הגדול של הלידה על כל המשתמע, מניקה וקמה בלילות. לאמא היקרה, היולדת, מגיעים מחיאות כפיים סוערות. הכי מתאים שהאמא תקבע את הזהות היהודית של הבת. שנית, האמא מצטיינת בדרך כלל באמונה יותר מהאבא, והיא זו שמכניסה המון אמונה הביתה. זו גם סיבה טובה שהיא תקבע את הזהות היהודית של הילד.

טקס הברכה וקריאת שם

זכיתם להביא ילדה לעולם, תינוקת שברבות הימים תהפוך להיות אמא, והיא זו שתעביר את הזהות היהודית לדורות הבאים אחריה. אני רוצה לברך אתכם הורים יקרים, שתשכילו לשמור על הפיקדון שאלוקים העניק לכם, תעניקו לה חינוך טוב, ותזכו לרוות ממנה המון המון נחת, אושר ושמחה. וכעת, קהל יקר, ניגש לטקס הברכה וקריאת השם לתינוקת החמודה שכולנו חוגגים למענה. אבקש מכולם להיות בהקשבה מלאה ולכבד את הטקס:

"יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה" (שיר השירים ב, יד).

[לבת בכורה מוסיפים: "אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ. רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ" (שיר השירים ו, ט)].

קריאת שם: מִי שֶׁבֵּרַךְ אִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה וְרִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה וּמִרְיָם הַנְּבִיאָה וַאֲבִיגַיִּל וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַּת אֲבִיחַיִּל, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיַּלְדָּה הַנְּעִימָה הַזֹּאת וְיִקָּרֵא שְׁמַהּ . . בת . . ו . . בְּמַזָּל טוֹב וּבִשְׁעַת בְּרָכָה, וִיגַדְּלוּה בִּבְרִיאוּת, שָׁלוֹם וּמְנוּחָה, וִיְזַכֶּה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּה לִרְאוֹת בְּשִׂמְחָתָהּ וּבְחוּפָּתָהּ, בְּבָנִים ובבנות, עוֹשֶׁר וְכָבוֹד. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.

ברכת הגומל של היולדת: בָּרוּך אַתָּה אַ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶגְּמָלַנִּי טוֹב.

והקהל משיב: אָמֵן. מִי שְׁגְּמָלָךְ טוֹב, הוּא יִגְמָלָך כָּל טוּב סֶלָה.

מזל טוב מזל טוב!