הבכור אומר: אֲנִי בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם וְהִנְּנִי שֶׁלָּךְ.
והכהן משיבו: אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת שֶׁלִּי, אוֹ לָתֵת לִי חֲמִשָׁה סְלָעִים שָׁאַתָּה חַיָּב לִי בְּפִדְיוֹנְךָ.
ומשיב הבכור : אֲנִי רוֹצֶה לִפְדוֹת אֶת עַצְמִי וְהִנֵּה לָךְ דְּמֵי הַפִּדְיוֹן שֶׁמְּחֻיָּב אֲנִי מִן הַתּוֹרָה לָתֵת לָךְ.
ומברך: (כשהמעות בידו) בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן בְּכוֹר.
בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֱחֶיָּנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְמַן הַזֶּה. ונותן המעות לכהן.
הכהן מקבל המעות ונוטל כוס יין בידו ומברך: בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בֹּרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
ונותן הכהן ידיו על ראש הבכור ומברכו: יְשִׂימְךָ אֱ-לֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה. יְבָרֶכְךָ אֲ-דֹנָי וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר אֲ-דֹנָי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא אֲ-דֹנָי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. אֲ-דֹנָי שֹׁמְרֶךָ, אֲ-דֹנָי צִילְךָ עַל יַד יְמִינֶךָ. כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים יוֹסִיפוּ לָךְ. אֲ-דֹנָי יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמוֹר אֶת נַפְשֶׁךָ.