אומרים מדי בוקר בתפילה: "אין כאלקנו אין כאדוננו אין כמלכנו", ואחר כך שואלים "מי כאלקנו מי כאדוננו"? וזה כמובן תמוה: אחרי שכבר הצהרנו בוודאות ש"אין כאלקנו"!, מה שואלים "מי כאלקנו"?
אלא זה סדר העבודה של יהודי: קודם הוא מכריז בוודאות: "אין כאלקנו"!. ואחרי שהניח את היסוד הזה של קבלת עול מוחלטת, הוא הולך גם להבין את הדברים בשכל ושואל: "מי כאלקנו"?