יהודי פולני ניהל בית מרזח עבור הפריץ. בכל שנה היה חוכר את המקום מידי הפריץ ומעלה לו מיסים. פעם היה חורף קשה, האיכרים לא עבדו ולא שילמו לו עבור השתייה. התאריך שבו הוא אמור ללכת אל הפריץ התקרב, אך לא היה לו לשלם. הוא הלך להתייעץ עם הצדיק רבי נפתלי מרופשיץ והרבי אמר שאם יילך לפריץ, הוא יחטוף מכות ולכן מוטב לא ללכת.
היהודי לא היה רגוע והחליט לשאול צדיק נוסף, רבי מנחם מענדל מרימנוב. הרבי מרימנוב אמר: "מה כבר יכול לקרות? ירביצו לך כמה מכות, אז ירביצו. לך אל הפריץ".
היהודי הלך אל הפריץ, וכמובן הפריץ התרגז ונתן לו מכות עם השוט שתלה על הקיר. המכות היו חזקות והיהודי השתטח על הרצפה מכאב ודם החל לזוב מאפו. לפתע נכמרו רחמי הפריץ ואמר. "למה אני מתנהג אליך ככה? הרי בסך הכל היית חוכר נאמן שלי כל השנים. יודע מה, אני מוותר על החוב וגם מחכיר לך את המקום לשנתיים נוספות".
היהודי הנרגש רץ לבית הרבי מרימנוב כדי לספר על הנס, אך לפני שפתח את הפה, אמר לו הרבי: "אתה חושב שהרבי מרופשיץ לא ידע מה שאני ידעתי? אלא שהוא איש חסד, ולא היה מוכן שיהודי יחטוף אפילו מכה אחת. אך אני יותר תקיף וחשבתי שמותר לחטוף כמה מכות, ובלבד שיוותרו לך על החוב"...