באחת הפעמים שבהן היה הגביר רבי שמריהו גוראריה באמריקה, נפטר בדיוק האדמו"ר מקופישטניץ והוא השתתף בהלוויה. אחר כך הרבי התעניין אצלו, האם היה קהל גדול בהלוויה, והרבי הסביר כי בהתאם לכמות האנשים שמלווים את הנשמה למטה, כך מקבלים אותה מלאכים עליונים למעלה, וכאשר הנשמה מגיעה למעלה עם מלווים רבים, מעבירים אותה במהירות בלי בחינות. הרבי הוסיף משל לזה מאדם העובר במכס, שכאשר הוא עובר לבד, בודקים אותו היטב, אבל כאשר יש קהל גדול, מעבירים את כולם במהירות.
גוראריה שמע את הדברים ולקח אותם לתשומת לבו. כאשר חזר לארץ, נכנס להרה"ח וכו' אפרים וולף וביקש התחייבות כי בבוא היום, התלמידים ישתתפו בהלוויה שלו, ובתמורה יתן סכום מכובד לישיבה. אחר כך המשיך לישיבת תורת אמת וגם שם השיג התחייבות כזאת.
בפועל, הוא נפטר כידוע בערב יום כיפור, וההלויה היתה למחרת יום כיפור מול 770, והרבי בעצמו יצא להלויה. וכך השתתפו בה לא רק התמימים מלוד ומירושלים, אלא כל תלמידי חב"ד ברחבי העולם שנמצאים בתשרי בחצרות קדשנו...