במדינה רחוקה היה מלך שהיה לו דבש מאוד טעים והמלך מאוד אהב את הדבש, יום אחד עלה חשש בליבו שיבוא יום והדבש בארמון ייגמר, הזמין המלך שלושה אנשים נאמנים, הפקיד בידי כל אחד מהם כד שלם של דבש וביקש שישמור עליו כעל בבת עינו, עברו שנתיים והדבש בארמון נגמר, נזכר המלך בשלושת הנאמנים ומיד הזמין אותם שיבואו לארמון עם הדבש, הראשון פתח ואמר "אדוני המלך אינני יודע איך להגיד לך אבל כל כך הרבה שמעתי על הדבש המלכותי החלטתי לפתוח ורק להריח ואז התפתיתי רק לטעום קצת, אינני יודע איך קרה שפתאום מצאתי שהכד ריק, אני ממש מתנצל", המלך כעס מאוד ושלח אותו לכלא לשארית חייו, השני הגיע ונתן למלך את הכד הסגור חתום בחותמו של המלך, המלך חייך וציווה לתגמל אותו בשק של זהב, השלישי אמר, "אדוני המלך, שמעתי כל כך הרבה על הדבש והחלטתי רק לטעום קצת, התחלתי לאכול ממנו ולא יכולתי להפסיק אך כשהגעתי לחצי הכד פתאום נזכרתי שזה הדבש שלך ואסור לי לאכול ממנו, סגרתי והנה החצי שנשאר, אני מוכן לקבל עלי כל עונש שתחליט", המלך חייך ואמר למשרתיו תנו לו שני שקים של זהב, כפול מהראשון, קפץ הראשון ואמר "אדוני המלך אני לא מערער על משפטיך אבל אני חייב להבין הרי הוא השאיר רק חצי וקיבל כפול ממני?" ענה לו המלך הוא טעם ובכל זאת השאיר...