כאשר היוונים נכנסו לירושלים, הם לקחו להריגה בצליבה את יוסי בן יועזר, שהיה ראש הסנהדרין. בחוץ ישב אדם רכוב על סוס אביר וחייך חיוך גדול. היה זה יקום איש צרורות, אחיינו המתייוון של יוסי בן יועזר. הוא לעג לדודו ואמר בציניות: "נו דוד, ראה את הסוס שהרכיב אותי אדוני ואת הסוס שהרכיב אותך אדונך".
הביט בו יוסי בן יועזר ואמר: "יקום יקום, אם לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה"! נכנסו הדברים בליבו, הלך לביתו, נכנס לחדר השינה ועשה בעצמו ארבע מיתות בית דין. באותה שעה התנמנם יוסי בן יועזר וראה את מיטתו של אחיינו עולה השמימה. חייך ואמר: "בשעה קלה קדמני זה לגן עדן"...