בליל שבת בארמורי סיפר ר' שבתאי סיפור שקרה במקום שבנו שליח (אולי מיאמי)
שם בתחנות הדלק יש חנות אוכל עם חלון לאלה שהזמינו טו גאו לקחת עם האוטו האוכל ולנסוע, הגיע א' מסתמא יהודי שהזמין מראש מנה לקחת כשהגיע האוטו שלו נכבה וניסה להתניע שוב ושוב. שבתאי צחק ואמר גם אנחנו לפעמים נכבים וצריך להתניע כמה פעמים.
בפועל בעודו מנסה להתניע הרכב הגיע רכב נוסף אחריו לאסוף את מנתו הוא והחל לצפור לו שיזוז כמה פעמים. כשהגיע לשלם על המנה בקופה הוציא כסף ושילם על המנה שהזמין ואז הוציא עוד 10$ ואמר לפקידה שהוא רוצה לשלם על זה שהגיע אחריו. שאלה אותו הקופאית למה? ענה לה כנראה עצבנו את זה שאחריו בעבודה היום או אשתו הרגיזה אותו הוא רוצה לעשות לו קצת טוב.
התפלאה הפקידה ואמרה לו שהמנה שהנהג העצבני הזמין 5 מנות ו10$ לא מספיק הוציא אשראי ושילם עליו. לקח את מנתו ועזב המקום לגמרי.
אח"כ הגיע השני העצבני והפקידה נותנת לו המנות שהזמין כשבא לשלם אמרה לו כבר שילמו עליך הוא נדהם ושאל מי? ועל מה? ענתה לו שלפניו היה איש יקר שראה שאתה עצבני וכנראה שהרגיזו אותך בעבודה או בבית והחליט לשלם עליך הכל! שבתאי עצר ושאל מה הייתם עושים בסיטואציה כזו?
כולם אמרו היינו רודפים אחרי זה ששילם או על כל פנים מנסים לחפש אותו ולהודות לו.
שבתאי המשיך ואמר: החברמן שלנו החליט שהוא נוקט בצעד שונה הוא הוציא כרטיס אשראי ונתן לפקידה באומרו אני רוצה לשלם על מי שיבוא אחרי. וכך אכן היה השלישי שהגיע אמרה לו הפקידה כבר שילמו עליך כששאל מדוע סיפרה לו את הסיפור שהתרחש והחליט גם הוא להצטרף לשרשרת נדיבה זו נתן את האשראי ואמר לחייב על חשבונו את מנת הבא אחריו וכך כל אותו היום בתחנה היה שרשרת נדיבה.
(נרשם ע"י הרב י"י גולדשטיין, קריית ביאליק)
המסר הוא לפעמים כשאתה עושה צעד קטן אינך יודע איזה משמעות ענקית יש לו.