כל אחד חיוני - סיפור על המנצח ארטורו טוסקניני

היה מנצח מפורסם של תזמורות בזמן מלחמת העולם השנייה, שעבר לגור בארה"ב, היה כתב מסוים שרצה לכתוב עליו ספר. והגיע מידי פעם לראיין אותו, יום אחד שהיה צריכים להיפגש, אמר לו טוקסניני שהוא צריך להקשיב לקונצרט ברדיו ולכן לא פנוי לדבר איתו, אותו כתב הגיע וחיכה בסבלנות שהקונצרט יגמר, בסוף שנגמר , אומר לו הכתב שהיה מוצלח מאוד, כתגובה אומר לו טוקסניני, שהיה בסדר אך היה חסר נגן אחד מתוך 300 הנגנים שניגנו שם.

התקשר הכתב למנצח של הקונצרט ואמר לו באמת שמתוך 15 כנרים , אחד היה חולה ונשארו רק 14 כנרים, שחזר לטוקסניני לשאול איך ידע? אמר לו שהוא הלחין את המנגינה הזו ולכל נגן נתן 'קטע' (קנייטש) מסוים משלו וממילא שלא שמע את הקטע המיוחד אז ידע שחסר אחד.

הוראה בעבודת ה'

הקב"ה ברא עולם שבו לכל אחד יש את הצליל המיוחד שהוא מביא וללא זה אין שלימות, כל אחד יש תפקיד מסוים, שליחות מסוימת לפעול ואת זה מצפים מאיתנו.כי כך יהיה תמונה שלימה אצל הקב"ה.

עבודת ה' צריכה להיות גם עם החסרונות שלנו כביכול כי כך הוא ברא אותנו, הוא רוצה אותנו עם מה שיש בנו שנעבוד אותו, המלאכים הם כל הזמן אותו הדבר (שלמים) ואותנו רוצה הקב"ה יותר מכולם.

(מאת הרבי שבתי סלבטיצקי - התוועדות כינוס השלוחים תשע"ו, ליל שבת מתחם ארמרי)