מאת הרב פיני מרטון
חלפו שלושים יום.
התאספנו פה היום – בני משפחה, חברים וידידים, כדי לחלוק כבוד ל, ולהקים על קברו את המצבה.
בבת-אחת כולנו חוזרים לאותו יום רביעי נורא, שעה שמונה בערב. אל אותם רגעים של הלם ותדהמה. חלפו שלושים יום, ואף אחד מאיתנו לא הצליח לעכל את הבשורה.
עבור , היום הזה הוא יום מיוחד במינו. יום השלושים הוא יום שמציין את עליית הנשמה להיכלות הגבוהים. הקמת המצבה הנקראת "נפש", על הקבר, מהווה אות וסימן שהנשמה הגיעה סוף סוף אל מנוחתה, ואל מקומה הראוי לה בגן-עדן. בספר קהלת מופיע הפסוק המפורסם: "טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה, באשר הוא סוף כל האדם. והחי יתן אל לבו". אנו החיים, צריכים לתת אל לבנו ולאמץ את דרך החיים של אדם נפלא כל כך. היה איש מושלם, איש האשכולות. בואו ננסה ללמוד ממנו, לחקות את הדרך המיוחדת שלו של נתינה וסיוע לזולת, בפשטות, כדבר המובן מאליו, בצניעות כה אופיינית, מכל הלב, לכל אחד.
דומני, שהפתגם המפורסם של רבי שמעון בן גמליאל בתלמוד: "אין עושין נפשות לצדיקים, מעשיהם הטובים הם זכרונם" מתאים באופן מיוחד ל.
אנו בטוח ש, הצנוע, הענו, גאה בהחלטה של המשפחה לתמצת את כל מסכת חייו, של מסירות ועשייה אדירה במלים הספורות: .................. לא היה איש של סיסמאות, אלא איש מעש. בצניעות, בענווה.
בסיפור פטירתו של יעקב אבינו, מובא בתלמוד: "יעקב אבינו לא מת. מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". יעקב לא מת, שכן מורשתו הונצחה באמצעות ממשיכי דרכו. כאשר אנו עושים מעשה טוב לעילוי נשמתו של הנפטר, ובפרט אם יש במעשה זה השתקפות של דרך חייו, אנו למעשה מנציחים אותו.
אין ספק שימשיך לחיות בתוכנו. מעשיו הטובים ומורשתו של ישארו כעדות נצחית.
בואו נקבל על עצמנו, כל אחד ואחת, להוסיף איזשהו מעשה טוב קטן, לעילוי נשמתו של בן ,
, כשליח הציבור של כולם, אני פונה אליך: התפלל על משפחתך, על , על , על המשפחה הגדולה, ועל כולנו. התפלל לאלוקים שיאמר לצרותנו די, שנזכה בקרוב לבוא הגאולה, ולתחיית המתים.
בן , תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, אמן.