כך כותב החיד"א בספר "שם הגדולים": "שמעתי מפני רבינו דוד הנגיד [נכד הרמב"ם] כי עשר שנים היה יושב רבינו משה בחדרו ולא יצא ממנו עד שסיים לכתוב את הספר משנה תורה. ובלילה שהשלימו, בא לו בחלום רבינו מיימון אביו עם אדם אחר עמו, ואמר לו אביו: הנה לך זה משה רבינו! נבהל הרמב"ם. אמר לו משה רבינו: באתי לראות מה עשית, וכשראה – אמר לו: יישר כח".
עיוניים ומשמעויות
בהשלמת התורה נאמר: וּלְכֹל֙ הַיָּ֣ד הַחֲזָקָ֔ה וּלְכֹ֖ל הַמּוֹרָ֣א הַגָּד֑וֹל אֲשֶׁר֙ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵֽל. אומר רש"י: "לעיני כל ישראל - שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר (לעיל ט, יז) ואשברם לעיניכם, והסכימה דעת הקדוש ברוך הוא לדעתו, שנאמר (שמות לד, א) אשר שברת, יישר כחך ששברת." (דברים, לד, יב).