כניסה

מדוע לא גזרו על המילה בשבת כמו שגזרו בשופר, מגילה ולולב? (הלכה)

שבת דף קלא עמוד ב: מילה וכל מכשיריה דוחין את השבת, דברי רבי אליעזר (קלב עמוד א) היינו טעמא דרבי אליעזר: דאמר קרא וביום השמיני ימול בשר ערלתו - ואפילו בשבת.

שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן שלא: מילה בזמנה דוחה את השבת שנאמר וביום השמיני ימול בשר ערלתו ביום ואפילו בשבת

וקשה אמאי לא גזרו על המילה בשבת, שמא יעביר את הסכין ד' אמות ברה"ר, כפי שגזרו מהאי טעמא, דאין תוקעין בשופר בר"ה שחל בשבת ואין קורין במגילה בשבת ואין נוטלין לולב בשבת.

  • הר"ן בריש פרק ד' דסוכה (כ"א: מדפי הרי"ף) תירץ, דשאני שופר, מגילה ולולב, שהכל טרודין בהו, באותו זמן ולא יזכיר אחד לחבירו על איסור ההוצאה בשבת, משא"כ במילה, שכעת היא חלה רק על אבי הבן ואם יבא להעביר את הסכין ד' אמות ברה"ר, יזכירוהו אחרים, שאינם טרודין כעת במצוה זו.
  • התוס' במגילה ד': ד"ה ויעבירנה, תירצו, דמילה חמורה, שכן נכרתו עליה י"ג בריתות, ולכן לא גזרו בה חכמים וגם אין אדם מל, אלא אם כן בקי דסכנה יש בדבר. וזה דומיא מה דאיתא בשבת כ'. דכהנים זריזין ולא גזרו בהם חכמים וא"כ הכי נמי במוהל, דבקי וזריז וידקדק בדבר, שלא להעביר ד' אמות.
  • ובתורה תמימה כתב לתרץ משום דכתיב "וביום" ואפילו בשבת והוי דבר המפורש בתורה להיתר, ודבר המפורש בתורה להיתר אין כח ביד חכמים לאסרו כפי שכתב הט"ז באו"ח סימן תקפ"ח סק"ה (ושנה אותה ביו"ד סימן קי"ז סק"ב ושילשה בחו"מ סימן ב'). (פרדס יוסף)