בזכות ה'טשולנט'

מתוך דרשה: להיות 'חם' (וולף)

גדוד של קוזקים שהיה בדרכו אל החזית, עצר ללינת לילה בעיירה יהודית. היה זה ליל שבת. כדרכם, שתו הקוזקים לשכרה ונפלו בתרדמה.

אחד הקוזקים שתה כנראה יותר מחבריו, כך שכאשר כולם התעוררו בבוקר ויצאו לדרכם - קוזק זה עדיין נם את שנתו.

כשהתעורר וגילה כי חבריו עזבו זה מכבר, הוא נבהל כהוגן והחליט לרדוף אחריהם ולהשיגם. נכנס הקוזק אל מטבחו של היהודי, נטל את סיר הטשולנט שעמד על התנור, וכשהוא רותח - הוריק אותו על הכיסים שהיו באוכף הסוס.

הסוס שחש בחום הפתאומי שצרב את גופו, נתקף בבהלה והחל לרוץ במהירות עצומה, כשהקוזק אוחז בו בכל כוחו.

מהירותו של הסוס לא פחתה גם כאשר הוא הדביק את גדוד הקוזקים, הסוס עקף אותם ודהר במלוא העוצמה אל תוך שורות האויב.

חיילי האויב שדימו לעצמם שסוס זה הוא החלוץ העובר לפני המחנה, והוא דוהר בכל כוחו כשניכר עליו ששום דבר לא יעצור אותו בדהרתו - נתקפו בבהלה, ונסו על נפשם, כך שהקרב הוכרע לטובת הקוזקים ללא מלחמה כלל.

לאחר ניתוח "הקרב", עברה הבדיחה בקרב הגדוד, שה"טשולנט" הוא זה שניצח את המערכה.

קשרים

• חסידים לקחו ממעשה זו הוראה בעבודת ה': כאשר ה"אש" האלוקית בוערת בך במלוא העוצמה, כאשר אתה "חם" ורותח לעניינים של קדושה - שום דבר לא יוכל לעמוד נגדך. גם אם תהיה אדם בודד מול סביבה קרה ועויינת, תוכל להכריע אותם ללא קושי רב.